האתגר הושלם בהצלחה!

אז הנה, זה הפוסט האחרון באתגר בן שלושים הימים, אבל מבטיחה שהוא לא האחרון באופן כללי.
אני חייבת להגיד שהיה לי מאוד כיף לכתוב כל יום, היו ימים שהיה יותר קשה, וימים שהיה ממש זורם. אבל בסופו של דבר הרגשתי סיפוק בסופו של יום, גם אם הפוסט לא היה הכי הכי מעניין.
אני בטוחה שכל יום יעלה לי בראש "אני צריכה לכתוב", וזה מעולה, כי זה הרגל שרכשתי במהלך החודש. אני מבטיחה שאמשיך לכתוב, גם אם לא בתדירות של יום יום. עכשיו אני מצטערת שלא קבענו פרס להצלחה באתגר ;)
אבל הכי חשוב זה שעמדתי בו, ולא פישלתי...
אז לסיכום, היה מאתגר וכיף, ואני מקווה שההרגל הנרכש של לכתוב כל יום יישאר איתי. אני בטוח אשתדל.
מקווה שנהניתם ושלא שעממתי אתכם.
אני נהניתי.
נתראה בפוסט הבא!!

שולחן ערוך

כולם משקיעים בעריכת השולחן בחגים ובאירוח באופן כללי, אבל יש אתר, אותו הכירה לי דורית, חברה שלי, שעוסק בעריכת שולחן מקצועית אה-לה-מרתה-סטיוארט! האתר נקרא The Party Dress, והוא מלא ברעיונות לעיצוב שולחנות ומתכונים יפהפיים. התוצאות תמיד מגרות ועושות חשק לארח ולעצב שולחן. דורית ואחותה כבר יישמו חלק מהרעיונות בשטח, והתוצאות היו מדהימות! שאפו להן!
לרגל החג - התחשק לי לשתף אתכם בו, אז תכינו את העיניים ותצפו בו כשאתם שבעים...או לפחות אם אתם מארחים והכנתם תקציב להשקיע בעיצוב. פשוט תענוג...ותודה לדורית

כתובת האתר: http://www.thepartydress.net/

שנה טובה ומתוקה!

הנה היא הגיעה, השנה החדשה!
מלאת תקוות, ציפיות, איחולים וברכות.
מאחלת לכולם שמשאלותיכם תתגשמנה ושתהיו מאושרים!
שנה של הגשמה, אושר, שמחה, התפתחות וצמיחה!

וכמובן לא ניתן לאחל חג שמח בתשרי בלי השיר הזה, שממצה בדיוק את רוח החג!

http://youtu.be/KYfJ8hkjMOM

שיהיה חג מתוק - כמו בגד בדבש לחגים!

מתקרבים לקו הסיום

בדיקה קצרה בלוח השנה מעידה על כך שנותרו לי עוד שלושה ימים, לא כולל היום, לאתגר הזה. האמת, לא האמנתי שאני אעמוד בזה, אבל העונש באמת מרתיע. העונש שבחרתי לעצמי הוא לכתוב 1,500 מילים על כל יום שבו אני לא מפרסמת פוסט. עונש כבד.
אז בינתיים, עמדתי יפה באתגר. עד כה. טפו טפו ;). לא?
זה לא קל, לחשוב כל יום על נושא לכתוב, שיהיה מעניין...לא לשעמם את קהל הקוראים המצומצם שלי. אני מקווה שעד כה נהניתם מהפוסטים שלי, כי רק חלקכם מגיב...חלק כאן וחלק במייל... אבל תודה בכל מקרה על התגובות, תמיד כיף לקבל פידבק - ולדעת מה חשבתם על מה שכתבתי. אני גם אשמח לעוד תגובות בנוגע לספר הסטיבן קינגי הבא שלי...בינתיים דומא קי קיבל הצבעה אחת.
אז ממקום מושבי, אאחל לכם לילה טוב בינתיים
מחכה לתגובות שלכם

עמכם הסליחה

היום הפוסט יהיה רק הודעה: אני לא מרגישה טוב, מצוננת עם קצת חום. לכן תיאלצו לסלוח לי על כך שלא אכתוב היום פוסט כרגיל. מקווה שנתראה מחר, כרגיל. בינתיים, מאחלת לכולם רפואה שלמה. הכי חשוב להיות בריאים...

מתנה לחג!

קניתי לי מתנה לחג!
האמת היא שזו לא משהו שתכננתי לקנות או זממתי עליו תקופה ארוכה, אבל ראיתי אותה פעם בחנות, לפני הרבה זמן, והיום ראיתי אותה שוב. וחשתי אותה שוב - והתחושה הייתה מדהימה, המחיר סבבה, והתלושים לחג הגיעו בזמן :)
אז קניתי אותה!!!
לא, זו לא שמלה, לא חצאית או חולצה. גם לא נעל יפה.
זו לא שרשרת, או טבעת.
גם לא כרית עיסוי או משהו בסגנון.

קניתי שמיכה.
זו השמיכה הכי רכה שהרגשתי עד היום אני חושבת.
בחנות פשוט התחשק לי להזדחל לתוכה וללכת לישון. ככה לעזוב את הכל וזהו.
אויש, איזה רכות, איזה נעים, במיוחד כשיש מזגן כזה והשמיכה כזו מזמינה ומפנקת.
עכשיו זו כבר התלבטות איזה צבע לקחת. הייתה שמיכה בלבן, קרם, ירוק, סגול וכתום.
הלבן הזכיר לי שמיכה שיש לי, הכתום תמיד יזכיר לי קרוקס או התנתקות, הירוק הזכיר את קרמיט, או חבובות.
נשאר הסגול - שהוא צבע אהוב עליי מאוד, אז הלכתי עליו.
יאללה שיהיה. שמיכה כבשי בצבע סגול!! לקחתי!!
איזה כיףףףףףףףף!
חדוות הקניות שבלהחזיק שקית, לחזור הביתה ולהתלהב שהספקתי לקנות אותה לפני שהחנות נסגרה,
ושקניתי אותה כי ממש התחשק לי.

מקווה שפינקתם את עצמכם גם במשהו שממש מתחשק לכם לקנות בחג הזה, כי זה ממש ממש כיף.

והנה הכלה:

ניתן להשיג ברשת Golf&Co 

הגמר הגדול!

עונה שלמה אני יושבת וצופה בהם מבשלים, מזילה ריר, מתפללת שמישהו מהם יצוץ לי בבית ויהיה השף הפרטי שלי.
היום זה הגמר! היום נראה מי ינצח בתחרות. בינתיים, עד שנדע מי מהם ינצח, אני בוחרת את המתכון שהכי התחשק לי לאכול באותו הרגע -שהכי התחשק לי שאיריס תבוא אליי ותבשל לי אותו. המתכון נלקח מאתר מאקו, כמובן.

פילי צ'יז סטייק - רוסטביף עם בצל מטוגן, פטריות וגבינת אמנטל

של איריס, שהודחה לפני שתי תכניות

המממ יאמייי! 

מרכיבים (2 מנות):

לרוסטביף

• 500 גרם נתח אנטריקוט
• מלח ופלפל
• 2 כפות חרדל דיז'יון
• כף עירית
• שום קצוץ
• 200 גרם חמאה

לרוטב החזרת ומיונז

• 2 חלמונים
• קורט מלח
• כפית מיץ לימון
• כוס שמן זית
• כף שטוחה של שורש חזרת מגורד

לתוספות

• 1 חלה
• 3 בצלים פרוסים דק
• 50 גרם חמאה
• פלפל ירוק
• מלח ופלפל שחור
• 150 גרם גבינת אמנטל מגורדת
• רוטב טבסקו

אופן ההכנה:

להכנת הרוסטביף:
1. מפזרים על נתח האנטריקוט מלח ופלפל שחור.
 
2. מערבבים חרדל עם עירית ושום קצוצים ומושחים את הבשר.
 
3. ממיסים את החמאה בסיר רחב ועמוק בחום בינוני/גבוה.
 
4. מניחים את הבשר בסיר החם וצורבים אותו מכל הצדדים.
 
5. ממשיכים לבשל למשך כ- 30 דקות (הופכים את הנתח כל כמה דקות על מנת שהוא יתבשל מכל הצדדים באופן שווה).
 
6. מוציאים את האנטריקוט מהסיר ומניחים בצד לקירור קל. לאחר 15 דקות פורסים את הבשר לפרוסות דקות.
 
להכנת רוטב מיונז חזרת:
7. במעבד מזון, מערבבים את החלמונים עם המלח ומיץ הלימון. לאחר דקה, מזליפים באיטיות את שמן הזית פנימה ונותנים לתערובת להתאחד ולהפוך סמיכה יותר (מרקם קצפתי).
 
8. מוסיפים את גרידת החזרת, מערבבים שוב ל-20 שניות נוספות ומניחים בצד.
 
להכנת הבצל והפלפל הקלוי:
9. קולים את הפלפל הירוק בתנור מחומם מראש ל-200 מעלות (בגריל עליון) מכל הצדדים למשך כ- 20 עד 30 דקות עד שקליפת הפלפל משחימה ומוצאים מהתנור.
 
10. מסירים קליפת הפלפל, מפלטים ופורסים לרצועות בעובי של 1 ס"מ.
 
11. מטגנים את פרוסות הבצל במחבת עם חמאה, בחום נמוך עד בינוני ומערבבים מידי פעם (מקפידים שלא יישרף).
 
12. מתבלים את פרוסות הבצל במלח גס ופלפל ומניחים בצלחת בצד.
 
אופן הגשת המנה:
13. חוצים את החלה ופותחים אותה. לאחר מכן מכניסים אותה לתנור להשחמה קלה ביותר.
 
14. מורחים את המיונז חזרת על החלק הפנימי של החלה , מפזרים מעט מהבצל ורצועות הפלפל, מניחים את פרוסות האנטריקוט ומתבלים עם מלח ופלפל שחור.
 
15. מכניסים את שאר הבצל ורצועות הפלפל ומעל את הגבינה המגורדת.
 
16. מכניסים את הכריך חזרה לתנור למספר דקות על מנת להמיס את הגבינה.
 
17. מגישים לצד רוטב טבסקו.

בהצלחה לשלושת המתמודדים, ומי ייתן וביום ההולדת הקרוב שלי יהיה לי שף פרטי לערב אחד!!!

בתאבון!!!!

הצבעה

כפי שאמרתי, אני קוראת את הספר "כוחה של אהבה", מאת ג'ודית מקנוט.
אני עומדת לסיים אותו והגיע הזמן לחשוב קדימה...להסתכל על העתיד. להחליט איזה ספר של סטיבן קינג אני אקרא עכשיו.
לכן, אני מממשת את הרעיון להעלות כאן להצבעה איזה ספר לקרוא. אתם מוזמנים להגיב כאן ולעזור לי להחליט.
האם זה יהיה ספר מס' 1: סיפורה של ליסי

לפני שנתיים, אחרי עשרים חמש שנות נישואים אינטימיות ומלאות אהבה, איבדה ליסי את בעלה סקוט. סקוט היה סופר עטור פרסים, ואדם מורכב מאוד. עוד לפני שנישאו ליסי למדה ממנו על ספרים ועל משפחות מחורבנות ועל שרוולי-דם. מאוחר יותר הבינה שיש מקום שסקוט הולך אליו- מקום מטיל אימה ומסוכן אך גם מרפא, מקום שיכול לאכול אותו חי או לתת לו רעיונות שהוא זקוק להם כדי לחיות. עכשיו הגיע תורה של ליסי להתעמת עם שדיו של סקוט. מה שמחיל כניסיון של אלמנה למיין ולסדר את כתביו של בעלה הופך למסע מאיים וקטלני אל האופל שהוא שכן בו. סיפורה של ליסי, אולי רומן אישי וחזק ביותר של קינג, משלב בו את יסודות והמתח והאימה המוכרים שלו, עוסק במעיינות היצירה, בפיתויי השיגעון ובשפתה הסודית של אהבה.


ספר מס' 2: דומא קי

תאונה נוראית גוזלת את זרועו הימנית של אדגר פרימנטל, מסכסכת את זיכרונו ואת מחשבתו, ומותירה אותו עם התקפי זעם מתפרץ בשעה שהוא מתחיל במסע הקשה של השיקום.

אדגר עוזב את מינסוטה ועובר לבית שכור בדומא קי, אי יפה להדהים ולמרבה הפלא כמעט לא מיושב מול חוף פלורידה.

השמש השוקעת במפרץ מקסיקו והגאות המטלטלת את הצדפים על החוף קוראות לו, ואדגר מתחיל לצייר. הוא מצייר, לעיתים בקדחתנות, וכישרונו המתפרץ הוא מקור לפליאה, לתרופה ויחד עם זאת מהווה נשק נורא. ואכן, ציוריו ניחנים בכוח רפאים שאין לשלוט בו. 


או ספר מס' 3 שהוא גם הכי ישן מביניהם: אש זרה

תמימות ויופי, רוע ופחד... תחילה היו גבר ואשה, ``שפני נסיון`` בניסוי בטחוני סודי ביותר, שאמור היה להצמיח בתוכם כוחות על אנושיים. אחר כך הם מתחתנים ונולדת להם בת, צ`רלי. היא רק בת שבוע וכבר אפשר להבחין שמשהו אינו כשורה. תינוקת בלונדינית יפהפייה עם כוח מבעית שצומח בתוכה. ביאושם, מנסים ההורים לקבוע לה גבולות, ללמד אותה לרסן את הכוח ולהתנהג באופן ``נורמלי``. הם מחנכים אותה לנקיון, הם מחנכים אותה ל``שליטה באש``, הכל ללא הועיל. עכשיו, מישהו רודף אותם, רוצה לחטוף את הילדה.

קדימה להצביע!!!!

לאבא שלי יש מכחול

הפוסט של היום מוקדש לאבא שלי. ממנו ירשתי את האהבה וטיפ טיפונת מהכישרון לציור.
הוא אמן אמיתי, ואני חובבנית - באמת, לא מצטנעת סתם. הוא מצייר מהראש, ולא כמוני - צריכה תמונה להעתיק ממנה. גדלתי על הציורים שלו שתמיד תלויים בבית - ממש עד היום.

איש הבצל

טירה קסומה

נחשו מי זאת...?

את הציורים האלה שאתם רואים פה, אני זוכרת מאז ומתמיד, תמיד הסתכלתי עליהם ותמיד הם המשיכו לסקרן אותי.
כל כך מיוחדים, מעניינים, יפים. ותמיד תמיד התגאיתי שאבא שלי צייר אותם.
אבא שלי תמיד היה זה שהגננת ביקשה ממנו להכין שלטים לגן שבו הייתי, שהיה יצירתי ועזר לי במטלות, ואפילו הכין לי תחפושת של ירח בבית ספר יסודי.

כן, כן, זאת אני...עם הירח הכי יפה בכיתה!

לאבא שלי יש מכחול...והמוןןןןןן כישרון. 

מציצנות באישור

זוכרים שסיפרתי לכם שאני אוהבת להסתכל על בתים של אנשים ולנחש מי גר שם ואיך? אז יש אתר, אותו הכירה לי מעיין, איתה עבדתי, שנקרא The Selby - והכתובת שלו היא http://www.theselby.com/ - שבו מצולמים בתים של אנשים, ומספרים על החיים שלהם. בדרך כלל אלו אנשים מעניינים, עם עיסוקים מעניינים ובדרך כלל הבתים שלהם מיוחדים ויפים.
התמונות בו כל כך מקצועיות ויפות, ואני נהנית לראות את הבתים המצולמים, את פינות החמד בהן שהצלם קלט בעדשה ואת הרגעים הקטנים והיומיומיים שהוא תיעד. אתר מעניין וכיפי כשיש זמן לתת הצצה לחיים של אחרים.
מי לא אוהב לעשות את זה לפעמים?

קדימה תנו הצצה...

ליגת האלופות

 טקס פרסי האמי עורר בי השראה לכתוב על השחקניות שאני הכי אוהבת. לכל אחד יש את הפייבוריטים שלו, ולי יש כמה (מקווה שאזכור את כולן). 

נתחיל במסך הקטן, בלורן גרהאם, ששיחקה את לורליי גילמור ב"בנות גילמור", ומשחקת היום את שרה בסדרה "הורים במשרה מלאה". מאז בנות גילמור עברו כמה שנים, ואני עדיין צופה בכל שידור חוזר שבו אני נתקלת. תמיד כיף לי לראות אותה מגלמת את הדמות התזזיתית של לורליי, בעיר הקטנה סטארס הולו. אומנם הייתי מוסיפה לה קצת סקס אפיל, אבל בסך הכל היא שחקנית שאני מאוד אוהבת, ונהנית לראות בסרטים או בסדרות.

לורן גרהאם

את השחקנית רייצ'ל ווייז הכרתי בסרט "המומיה" הראשון, שם היא שיחקה כדמות הראשית. יש בה משהו פשוט כובש, והסרטים בהם היא משחקת מאוד מגוונים. לייק.

רייצ'ל ווייז

לגזרת הברונטיות אני אוסיף את ג'וליאנה מרגוליס, זו ששיחקה את קרול האת'ווי ב-ER, והיום משחקת את הדמות הראשית בסדרה "האישה הטובה", עליה זכתה באמי בפעם השנייה לפני כיומיים. גיליתי אותה לא מזמן, ואני מאוד אוהבת את המשחק שלה. מומלץ בחום!

ג'וליאנה מרגוליס בטקס פרסי האמי 2011

אני אוהבת גם את מריל סטריפ המעולה והמוכשרת בטירוף, בה התאהבתי בסרט "מאמא מיה", שהוא לאו דווקא הסרט הכי טוב או מוערך שהיא עשתה. היא פשוט כבשה אותי שם. גם ב"פשוט מאוהבת" היא הצחיקה אותי מאוד, כשגילמה פסיכולוגית ואמא יהודייה טיפוסית, שמגלה שבנה הצעיר יוצא עם המטופלת שלה המבוגרת ממנו בכמה שנים טובות. אם לא ראיתם - קדימה!!

מריל סטריפ מתוך "מאמה מיה" 

שחקנית נוספת שאני אוהבת היא ריס וויתרספון. היא מתוקה ויפה, ואני אוהבת את הסרטים הקלילים והקומדיות הרומנטיות שבהם היא בדרך כלל מככבת. היא התחילה ב"לא רק בלונדינית", אם אני לא טועה, והמשיכה לעוד סרטים יפים שאני רואה שוב ושוב. פשוט מתוקה.

ריס ווית'רספון בשער למגזין מארי קלייר

אני אוהבת מאוד גם את אומה תורמן, היפהפייה והמדהימה, שמאז "ספרות זולה" ו"להרוג את ביל" אני בטוחה שחצי כדור ארץ מעריץ אותה. אני מאוד אהבתי אותה גם בסרט "פשוט מאוהבת" לצד מריל סטריפ הגאונה. היא שחקנית עם עומק, שיכולה לשחק מגוון דמויות ופשוט תענוג לראות אותה בכל דמות.

אומה תורמן ב"פשוט מאוהבת"

אני בטוחה שפספסתי כמה שחקניות טובות ואהובות ומבטיחה להשלים את הרשימה...
בינתיים תנו כבוד לנשים המדהימות האלה, ואולי גם אתם תראו בהן קצת ממה שאני.

אצל מי אתם עושים חג?

תמיד השאלה הזאת כמובן תמיד מגיעה לקראת החגים. במיוחד הגדולים, ראש השנה ופסח. אבל כמעט תמיד התשובה היא די זהה. כמובן שמשפחה. וזה האמת חלק מהכיף שבחגים - שיש מסורת מסוימת של לאן הולכים ואת מי פוגשים, ולזה גם מחכים.  יש שנים שבהם השגרה של החגים כבר נמאסת, ויש שנים שבהם מחכים לחגים. השנה, מבחינתי, אני מחכה לחגים, לשנות קצת אווירה, להרגיש חג. השנה אפילו בא לי קצת שהחום יעבור, שיהיה יותר קריר (אני אתחרט על זה ביום שבו ירעמו הרעמים המפחידים האלה שמרעידים את כ-לללל הבית ואני אתחבא מתחת לשמיכה - כאילו שזה עוזר). אבל נכון לעכשיו, דווקא בא לי סתיו. ובא לי חגים ומשפחה. מה אתכם? בא לכם?
בא לכם להתלבש יפה לערב החג? לפגוש את כולם ולשבת מסביב לשולחן גדול מלא ברכות וכל טוב? להרגיש את האווירה המיוחדת של ערב חג עוד מהצהריים, כמו שמרגישים רק בארץ? לקנות מצעים חדשים, בגדים חדשים, או משהו חדש לעצמכם? לי בא. איזה כיף שהחג הוא עוד שבוע. לא נשאר לי לחכות לו הרבה. וכמובן שבראש השנה תמיד עושים סיכום שנתי בלב, גם אם לא מודים בזה - מה הספקנו השנה, מה לא הספקנו. מה נרצה להשיג בשנה הבאה, מה נרצה לשנות. והכי כיף זה כשיש את התקווה החדשה הזאת בלב, שמתחילה שנה חדשה ומתחיל גם איפשהו דף חדש. לנו, להישגים שלנו, לחלומות שלנו. אני מאחלת לכולכם שחלומותיכם ומאוויי לבכם יתגשמו השנה, והשנה תהיה מלאה בכל טוב.
ואמרו אמן.

ציורים, רבותיי, ציורים

יש אתר שנקרא www.allposters.com - יש בו פוסטרים ותמונות של כל דבר שרק אפשר לחשוב עליו, סרטים, ציורים, אומנות מודרנית, אומנות דקורטיבית, ומה לא! חבריי הטובים שמכירים אותי היטב הזמינו לי במתנה ליום ההולדת תמונה ממוסגרת של הצייר האהוב עליי.

Tenderness

הקטע הוא, שאני נכנסת לאתר הזה כדי לבחור מה אני אצייר בפעם הבאה. לא כדי להזמין לי תמונה או פוסטר. הוא פשוט משרה עליי השראה, עושה לי חשק לקחת בד וצבעים ולצייר. ואז אני מוצאת את עצמי מורידה מלא מלא תמונות ושומרת בתיקיות מסודרות לפי נושאים, שומרת לי לציורים הבאים.
אני אוהבת תמונות אבסטרקטיות, ותמונות של נוף שעושות תחושה של חופש. את הציור הזה ציירתי על בד ותליתי בסלון

Seychelle - Andrea Del Missier

וגם את הציור הבא תוכלו לראות תלוי בגרסה שלי פה בבית...

Chris Donovan - The Middle Way II

אני יכולה לשבת שעות על גבי שעות ולהסתכל על תמונות וכמובן לשמור לי אותן כהשראה, לציור הבא שאצייר. האתר הזה הוא עולם ומלואו. מלא באומנות וציורים ותמונות מכל הסוגים. פשוט ים של השראה. וזה עוד אחד מהדברים האהובים עליי, שאני שמחה לחלוק אתכם. 

אני עוד חושבת באיזה ציור לבחור בתור הציור הבא שלי...יש לי הרבה מבחר וזה לא קל. 

עד שהמוזה תחליט, אני אשוטט לי עוד ועוד באתר ואשמור לי פנינים ממנו. 

מומלץ בחום!!

Beautiful Soup

אתמול, בארוחת שישי אצל ההורים, אמא שלי הכינה לי מרק עגבניות דה-לוקס. פשוט טעים!! זו ההזדמנות להודות לשפית הגדולה מכולן - אמא שלי. בערבית אומרים סאלֵם אִידֶק - יבורכו ידייך.
אני מתה על מרקים ומוכנה לשתות כל יום מרק. אפילו בקיץ בשיא החום. תנו לי מרק למנה ראשונה ואני מרוצה. גם אני מכינה לי מרקים מדי פעם, בדגש על מרק בטטה ומרק תירס. יש גם מרק עם כדורי עוף בסגנון סיני. אני כמובן חייבת להרחיב את הרפרטואר וללמוד עוד...וזכור לי שגם ניסיתי להכין מרק פטריות כמו של פעם - כשהייתי עובדת באפרופו כמלצרית, אבל זה לא הצליח כמובן. המרק ההוא היה קסום, מיוחד. משהו אחר. (על הרומן שלי עם פטריות ארחיב בפוסט אחר).

מרק כדורי עוף בסגנון סיני

מרק תירס

לא מעשה ידי - מרק מיסו שאני מאוד אוהבת מהג'פניקה

אבל בינתיים אני מנסה את כוחי במרקים. אחותי הזכירה לי שלפני כמה שנים אכלנו מרק פטריות שמנתי וטעים שהיה מונח בתוך צלחת עשויה מכיכר לחם כפרי. אכלנו אפילו את המכסה!! יאמיייי. למרק הירקות של סבתי הלבנונית יש טעם מיוחד רק שלה, כמו רוב המאכלים המדהימים שהיא מכינה (ומבטיחה שגם להם אקדיש פוסט). למרק הירקות של אמא שלי יש טעם אימהי במיוחד. כל מרק הוא משהו אחר. רק מרק.
אתם מתחילים להזיל ריר? אם לא, אתם כנראה לא מהמעריצים של מרקים.
בכל אופן, בשבילי, מרק זה משהו מנחם, טעים, מרגיע שאי אפשר בלעדיו.
סתם שתדעו.

איזה כיף

קיבלתי את הקטלוג החדש של איקאה 2012!!
אני הולכת לרייר...ולפנטז...
ולהתחיל לחסוך...

לילה טוב אלפונס

אני וחברה שלי מיטל מאחלות זו לזו בשעות הקשות בעבודה בצהריים "לילה טוב, אלפונס".
זה בגלל שפעם אחת מיני רבות כשהיינו בקניון, נכנסנו לחנות ספרים וראינו ספר שנקרא כך. "לילה טוב, אלפונס". האמת היא שלא קנינו ולא קראנו אותו, אבל נזכרנו בשם שלו בצהרי היום במשרד, כשהיינו מתות לשנ"צ אחרי הלאנץ'. ומאז, הקוד כשממש רוצים לישון ואין כח, הוא - לילה טוב אלפונס. התחלנו לדמיין איזה חדר כיפי יש לו, עם שמיכות ומצעים של כוכבים וירח. חדר נעים וחמים שבו כל מה שצריך זה לעצום עיניים ולישון שינה מתוקה.
בגלל שהשעה כבר מאוחרת ואני באמת עייפה, נזכרתי באלפונס, ורציתי לאחל לכם לילה טוב כך. אולי יום אחד עוד נקנה את הספר ונראה על מה הוא. בינתיים אני אסתפק בלהגיד לכווולם -
לילה טוב, אלפונס.

בואו נשתובב

בהמשך לרוח השטות של אמש (ושל תמיד), היום אני אספר לכם על עוד משהו שמצחיק אותי.
הפעם זו להקה - להקת קומדי רוק - שזה אומר מוזיקה לכל דבר, אבל המילים על נושאים מצחיקים והזויים במיוחד. הם בעצם שני חברים, בעלי תואר במשפטים, שהחליטו להקים להקה ולבטא בה את ה"אני האמיתי" שלהם. מסקרן? תמשיכו לקרוא.
לדוגמה, יש להם שיר שנקרא כוסינפה - על בחורה שהיא כוסית אבל כונפה, כלומר גוף יפה, פנים קצת פחות. ועוד דוגמה היא השיר חניה מן ג'ה - שיר בסגנון אתני על מצוקת החנייה בתל אביב.
לשובבים התוודעתי לפני כמה שנים מחברה שלי מהעבודה הקודמת-קודמת, והלכתי אפילו להופעה או שתיים שלהם. מיותר לציין שהיה כיף, כי הופעה חיה זה תמיד כיף, והופעה שמצחיקה אותך - זה עוד יותר כיף.
אז יש להם אתר שלם - http://www.shovavim.co.il - אתם מוזמנים להיכנס אליו או ליוטיוב, ולהתרשם בעצמכם מהיצירות המשובחות שלהם. רק אל תשכחו להצטייד בקלילות ובחוש הומור נונסנסי במיוחד!!!

פרנץ' סושי

מי שמכיר אותי (כמובן שאתם נמנים על אלו) יודע שאני שטותניקית מושבעת.

אז כשחשבתי על מה יהיה הבלוג של היום, נזכרתי בתמונה שלי, ששיפצתי קצת.

אני מזכירה לעצמי שם איזה בחור צרפתי (לא ברור לי למה בדיוק), ואני אוהבת את התמונה הזאת. 

היא תמיד מצחיקה אותי. התמונה ללא ה"תוספת" שלה צולמה במסעדת יאקוזה בדיזינגוף - שם הייתי עם אבא שלי ואחותי בסושי בר המסתובב. זו הייתה חוויה - אול יו קן איט סושי! יאמי!!

אז רק כדי שהתמונה תצחיק אתכם כמו שהיא מצחיקה אותי, אני מעלה אותה לכאן.

מה אתם אומרים? ללכת על זה גם במציאות? יפה לי צרפתי? 

אורבואר עד מחר...

סה בון פור לה מורל!!
(כל הזכויות שמורות לי)

יש לי וידוי...

אני קוראת רומן רומנטי.
כן, מה ששמעתם. אני קוראת רומן רומנטי, אבל אני כמובן חייבת להתנצל על כך.
זה לא שיש בזה משהו רע, פשוט אני קוראת אדוקה במלוא מובן המילה של סטיבן קינג, ובדרך כלל אני עושה רוטציה - ספר של סטיבן, ואח"כ סתם ספר כדי לנקות את הראש, בגלל שהספרים שלו כל כך נכנסים לי לראש וללב.
אבל הפעם חרגתי מהרוטציה, וקראתי שני ספרים "סתם". קראתי את "האידיוט המושלם" של אילן הייטנר (ההוא שכתב את חוכמת הבייגלה), ואח"כ המשכתי לספר הנוכחי - יש לו אפילו שם של רומן רומנטי - "כוחה של אהבה" של ג'ודית מקנוט. עכשיו, הקטע הוא שהוא דווקא די סבבה, וזה ממש מזכיר לי את פעם כשהייתי ילדונת וקראתי כל מיני סוגי ספרים וביניהם רומנים רומנטיים. מצד שני, הכתיבה שם היא בסגנון של פעם כזה, תיאורים שמתארים עד כמה הגיבורה מדהימה אבל לא יודעת את זה, ועד כמה הגיבור נשבה בקסמיה וגם הוא עדיין לא מודע לכך. תיאורים של פעם, אבל אני בכל זאת נהנית לקרוא את הספר הזה. הוא מעביר לי רבע שעה לפני השינה כל ערב. וזה נחמד.
זה התקציר של הספר:

"במרפסת שטופת אור ירח ביוסטון, טקסס, מוצאת את עצמה דיאנה פוסטר לבדה באירוע צדקה של "נשף הסחלב הלבן", כשהיא מנסה באומץ לשמר את התדמית הנוצצת של "החיים היפים", כתב-עת שבבעלות משפחתה. זה לא כבר נטש אותה ארוסה למען יורשת איטלקייה - עובדה שנודעה לה באמצעות צהובון זול - ודיאנה היתה עתה לא מאורסת בפומבי ואפופה שמועות משפילות. אז מדוע מתקרב אליה המיליארדר קול הריסון עם שני גביעי בדולח ובקבוק שמפניה?

נער האורווה לשעבר קיבל מדודו אולטימטום: עליו להתחתן - ומהר - או שיאבד מחצית מהעסק המשגשג וחובק העולם שהקים בזיעת אפיו. קול, הרציונלי להחריד והמושך להדהים, יודע מה הוא מחפש בכלה, ודיאנה פוסטר - עשירה, יפה ובעלת עקרונות - פשוט מושלמת לתפקיד. אולם בעוד נשיקה ארוכה ואטית חותמת את העסקה שפותרת את בעיותיהם של שני הצדדים, איש מהם אינו מעלה על דעתו לאיזה מסע יוצא דופן הם מפליגים באותו לילה בלתי-נשכח..."

אבל, אין ספק שאני כבר מתחבטת מה יהיה הספר הקינגי הבא שאקרא. הקודם היה "מתוך הביואיק", שהיה ממש מעולה, כמובן. והבא...? עדיין לא החלטתי, אבל יש לי הרבה אופציות בספרייתי המצוידת היטב בספרים שלו שעדיין לא קראתי.
אולי עוד נעשה פה הצבעה...מה אתם אומרים?

מילה שלי - אין על סטיבן קינג!

היום יום הולדת לפרינסס!!

מזל טוב לפרינסס המתוקה, היום היא בת שנתיים!
לא להאמין איך ציפור, יותר נכון תוכי - יכול להיות חלק כל כך מהותי בבית.
אני בטוחה שכבר שמעתם עליה המון ממני, אבל עדיין, אני חייבת לציין שמעולם לא חשבתי שאני אוהב אותה כל כך, שהיא תיכנס לי ללב כל כך. היא פשוט כמו עוד בן אדם בבית. היא מבינה, היא מתקשרת, היא מדברת. היא פשוט מתוקה. יש פעמים שהדיבור שלה כל כך מצחיק שאנחנו פשוט מסתכלים אחד על השני ונקרעים מצחוק. פשוט מדהים שחיה מברכת אותך בבוקר טוב, שרה שירים שלימדת אותה, אומרת "לילה טוב, הולכים לישון" כל יום בשעה מסוימת, אומרת לי לבריאות כשאני מתעטשת וקוראת לי בשמי כשאני לא בחדר, מחכה לליטופים ורואים איך שהיא נהנית ומשחקת ומאושרת. מעולם לא חשבתי שאקשר לחיה מעולם הציפורים, ומעולם גם לא חשבתי שאגדל תוכי בבית. אני מתה על חיות, אבל לא הייתי חושבת על הרעיון הזה בעצמי. הודות לאילן, זכיתי לחוות את החוויה הזו, להכיר חיה מדהימה שכזו, וליהנות ממנה כל יום.
ולחבריי הטובים שקוראים לה שניצל - לשניצל יש יומולדת!!!! וכמובן בואו לא נשכח שהיא יודעת לשיר את זה - "היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולדת, פריייינסס!!"

פרינסס כשרק הגיעה אלינו

ממש כמו פינגווין קטן ומפוחד חסר נוצות

מנוצה לגמרי

קלוז אפ

מסיבמבה!!

רואים מי כאן הבוס , לא?

אז מזל טוב לפרינסס וגם לאחי הקטן התאום הלא זהה - אקתלז בקיצור- שמסיים היום תואר (מצטערת שאני לא בקיאה אם זה השני הראשון או השני השני) - ולו אאחל המון המון הצלחה בחיים ושייהנה מתחילת החיים שאחרי הלימודים עם המון מפגשגטו במקומות טעימים!!

שבוע טוב

מאחר והיום אני קצרה בזמן ובמילים, אאחל לששת עוקביי שבוע טוב ומוצלח
ושבניגוד לשנת הלילה שבדרך כלל לי בשבת - שינה שמרגישים בה שכל השבוע הבא רובץ על הכתפיים - (לא יודעת אם רק לי זה קורה) שיהיה לילה טוב ורגוע ושינה טובה.
אז שיהיה שבוע טוב...

יום שישי את יודעת...

שמחכה לך שנת צהריים.
אין על שנת צהריים בשישי אחרי הצהריים.
פעם זה היה אחרי מסע שגרתי של יום שישי בקניון. היום זה לפעמים ככה, ולפעמים אחרי יום של ניקיונות.
לפעמים אפילו סתם אחרי רביצה בבית. אבל לא משנה אחרי מה זה בא, שנת הצהריים של יום שישי היא הכי כיפית שיש.
שינה בלי דאגות, שינה שלא משנה כמה זמן ישנים, יודעים שיש את כל הסופ"ש לפנינו.
שינה שהיא התפר בין השבוע לסוף השבוע, שמתחילה את הרוגע.
באופן כללי אני בטוחה שכולם יסכימו איתי ששנת צהריים היא דבר מעולה, ואני חושבת שלא הרבה היו מתנגדים אם מקומות העבודה שלהם היו מצוידים בחדרי שינה צדדיים, שם הם היו יכולים לנמנם איזו שעה אחרי ארוחת הצהריים.
אבל זה לא עומד לקרות, ולכן שנת הצהריים של יום שישי היא פשוט עונג. בין אם הרגליים עייפות מטיול ארוך בין החנויות או מניקיונות של הבית, אחרי השנ"צ קמים כמו חדשים.
אז אני מקווה שהייתה לכם שנת צהריים מהנה היום, או בכל יום שישי, ואם לא - אני ממליצה לכם לאמץ את ההרגל המעולה הזה.
הנאה מובטחת.

dd-blogdd.blogspot.com